עורך דין איתן קוהלי כל מה שצריך לדעת על דמי מזונות 

גירושי ההורים מביאים לפירוק היחידה המשפחתית ופוגעים בראש ובראשונה בילדיהם המשותפים של בני הזוג.  לפגיעה זו, היבטים שונים, בהם גם ההיבט הכלכלי.  היחידה המשפחתית שתפקדה ברב המקרים גם כיחידה כלכלית אחת, איננה עוד ומתעורר הצורך בהבטחת צרכיהם של הילדים, על אף הפירוד של ההורים ופירוק התא המשפחתי, כאמור.

מובא ע"י עו"ד לדיני משפחה, עו"ד לגירושין, איתן קוהלי

החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) תשי"ט – 1959 מהווה את המסגרת הנורמטיבית לעניין חובת תשלום מזונותיהם של ילדים קטינים. הכלל, המעוגן בסעיף 3(א) לחוק, קובע את חובתו של אדם לשאת במזונות ילדיו על פי הדין האישי החל עליו. החריג, המעוגן בסעיף 3(ב) לחוק, קובע את הוראותיו של החוק, כברירת מחדל, מקום שלא חל במקרה נתון דין אישי ו/או מקום שהדין האישי אינו מחייב לשאת במזונות הילדים הקטינים.

הדין האישי החל על בני זוג יהודיים לעניין חיוב המזונות, הוא המשפט העברי המבחין בין מזונות בגין צרכים הכרחיים, חובה בסיסית לקיום מדין תורה, המוטלת על האב בלבד, לבין מזונות בגין צרכים רחבים יותר, מותרות מדין צדקה, שהחובה לשאת בהם מוטלת על שני ההורים בהתאם ליכולותיהם הכלכליות.  הבחנה נוספת היא גיל הילד.  היינו, לגבי ילד עד גיל 6, החיוב הוא בגין צרכיו ההכרחיים של הילד ומוטל על האב בלבד. לגבי ילד בגיל שבין 6 ל 15, מחייבים את האב בצרכיו ההכרחיים של הילד ואת שני ההורים, מדין צדקה, ביחס לצרכיו הרחבים יותר של הילד, בהינתן שיש להם אפשרות כלכלית לעמוד בנטל זה. לגבי ילד בגיל שבין 15 ל 18, מחייבים את שני ההורים מדין צדקה בלבד.  ההלכה הפסוקה, הרחיבה את חובת תשלום המזונות לגיל שבין 18 לגיל 21 וקבעה שבגילאים אלה, יעמוד היקף החובה על 1/3 מסך המזונות ששולמו עד גיל 18.

המשפט העברי מטיל, כאמור, את החובה לקיום צרכיו ההכרחיים של הקטין על האב.
היקף החובה נפסק בשולחן ערוך, שם נאמר: "בניו ובנותיו עד בני שש חייב ליתן להם כסות וכלי תשמיש ומדור ואינו נותן להם לפי עשרו אלא לפי צרכן בלבד" (שולחן ערוך, אבן העזר, ע"ג, ו).

הפסיקה האזרחית הרחיבה ופירטה את היקפה של החובה המוטלת על האב וקבעה:
"…סעיפי התצרוכת שנחשבים למינימום הכרחי הם: דיור (שכר דירה והוצאות דיור שוטפות – אחזקת דירה, ריהוט וציוד לבית, מים , חשמל, גז, ארנונה וטלפון), מזון, ביגוד, הנעלה, חינוך ובריאות.  יש ויכללו בסל זה הוצאות מיוחדות לקטין אשר אינן נכללות בסל של קטין אחר, כמו הוצאות רפואיות מיוחדות, שיעורים פרטיים בשל קשיי למידה מאובחנים וכיוצ"ב. מה שמעבר לכך (כגון: צעצועים, חופשות, ביגוד וצרכי חינוך מעבר למינימום הנדרש) נכללים במסגרת מזונות מדין צדקה".(תמ"ש (ירושלים) 22601/03 מ.ר. ואח' נ' ד.פ.ר)

שיעור מזונותיו ההכרחיים של קטין, הועמד על ידי הפסיקה על סך של 1,250 ש"ח בתוספת רכיב מדור, המהווה חלקו של הקטין בעלות שכר דירה/משכנתא ובהוצאות הנלוות לאחזקת הבית לפי הפירוט הבא:

•    ילד אחד – 30% מסך עלויות המדור.

•    שני ילדים – 40% מסך עלויות המדור.

•    שלושה ילדים ומעלה – 50% מסך עלויות המדור.

חובת האב בתשלום מזונות הילדים, מהווה נדבך בהסכם הגירושין.  על פרק מזונות הילדים בהסכם הגירושין, מרחפת לעיתים קרובות סכנה של ניגוד אינטרסים. מחד, האינטרס של בני הזוג, ההורים, להשיג את הפירוד תוך הבטחת זכויותיהם באופן המרבי, ביחס להסדרים הרכושיים ביניהם. מאידך, האינטרס של הילדים, הבטחת רמת החיים של ילדי בני הזוג, שתיוותר בעינה, כפי שהיתה, לפני שהתא המשפחתי התפרק.   נדרש על כן שכלול, בין טובת הילד והבטחת צרכיו, לבין הזכויות הרכושיות של ההורים הנפרדים לבין היכולות הפיננסיות שלהם.  עו"ד קוהלי סבור, כי שיכלול זה מושג בדרך הטובה והיעילה ביותר באמצעות הליך של גישור.  לשיטתו, מגשר מוסמך ומקצועי, יכול לסייע לצדדים להגיע להבנות ולהסכמות שיהיה בהן ליישם את השכלול הנדרש, כאמור, ובין היתר גם לצפות פני עתיד ולקבוע בהסכם מנגנונים להתמודדות עם נסיבות החיים שעלולות להשתנות, בכלל זה, גידול/קיטון משמעותי בצרכי הקטין ובכך למנוע סכסוכים ואי הבנות בעתיד.

עוד לקריאה - עורך דין לדיני משפחה